זה רק משחק

בדרך כלל אנחנו שמחים שהילדים שלנו משחקים כדי להרוויח עוד כמה שעות של שקט או סתם להתמוגג מאיך שהם נהנים...

אבל אנחנו מפספסים את החשיבות של המשחק כערך התפתחותי בפני עצמו.

בעולם ההישגי שלנו יש יותר משקל להישגים לימודים וזה מוביל אותנו לפעמים להשקיע את רוב זמן האיכות עם המתוקים שלנו בלמידה דידקטית ובמילוי חוברות עבודה משעממות..

המשחק ידוע כיום כמרכיב התפתחותי חשוב בתחום הרגשי, חברתי, קוגנטיבי וכמובן בהתפתחות השפה. מיומנות המשחק המתפתחות מקבילות להתפתחות השפה וקיים קשר הדוק בין התחומים.

חוץ מזה שמשחק מהנה זאת הדרך הטובה ביותר ללמוד.

משחק מתפתח באופן טבעי מינקות ועד בכלל אבל אפשר להעשיר אותו, איך?

* לזמן לילדים חפצים למשחק מגיל צעיר (כלי מטבח, אביזרים של תינוק, אביזרים של מרפאה, חפצים כמו של מבוגרים...) , הכי כיף להשתמש בחפצים מהעולם האמיתי

* משתתפים איתם במשחקי "בוא נעשה בכאילו ש..", משתמשים בחפצים שנועדו למטרה מסוימת למטרה אחרת במשחק (למשל קופסא כטלפון, אטבי כביסה כסוכריות, מקל כרובה...)

* מציעים רעיונות לתרחישי משחק(בוא נשחק במשפחה/מקלחת/ מרפאה/מסעדה/פיקניק/חנות גלידה/שליחי פיצה/כבאים/ טייסים...) ומרחיבים רעיונות במהלך המשחק להתפתחות העלילה ("עכשיו בוא נעשה בכאילו שהילדה נפלה", "עכשיו התקשרו אליך מהעבודה"...)

*לחבר את רעיונות המשחק לחיים האמיתיים ( "בוא נחשוב מה אנחנו עושים כשאנחנו יוצאים לפקניק?", "מה אנחנו עושים כשמשהו חולה?") ואיך המשחק איתם משמש ככלי להעשרת השפה?

* להרחיב את אוצר המילים- להשתמש במהלך המשחק בפעלים ספציפים (עכשיו אני צריכה לערבב, אולי נאפה את זה קודם, אני ישפריץ על זה מים...) להכניס לשיח תארים, שמות מקומות, מקצועות, צורות וצבעים.

* לשאול תוך כדי שאלות חשיבה וניבוי (מה עושים כשמישהו חולה? ומה אפשר לעשות אם הכבאית נתקעה בפקק? מה נעשה קודם? קודם נכין בצק ואז נאפה בתנור או קודם נאפה בתנור ואז נכין בצק? ולמי אפשר להתקשר?) ולפתח גמישות בהצעת רעיונות לפתרון בעיות ("או שנקנה טלפון חדש או שנתקן אותו או שנשתמש בטלפון של אבא")

*בסוף לסכם את המשחק- לתת דוגמא לאיך מספרים חוויה (למשל "איזה כיף היה היום! בהתחלה נסענו במשחק לסבתא אח"כ אפינו פיצה ובסוף קילחנו את הבובה, ממה הכי נהנת?") והכי הכי אבל