"ברחה לי המילה" -קשיי שליפה

כמה פעמים ביום קורה לכם שאתם מנסים להיזכר במשך שניות עד שעות בשם של "ההיא" או "ההוא" מהעבודה?

או סתם ברח לכם באמצע השיחה השם של החטיף הזה שחילקו בגן של הילד שלכם?

זה קורה גם לילדיכם?

היכולת לשיים, לתת שם, מערבת מערכות רבות (זיכרון לטווח ארוך וקצר, מידע על הצלילים של המילה, יצוג מנטלי של המילה, יכולת תכנון מוטורית להגות וכו') וכל התהליך והעיבוד הזה של מציאת המילה במאגר המילים עד לשיום המילה אמור להתרחש תוך כמה שניות במהלך שיחה קולחת, ממש כמו למצוא בגד בארון בגדים ענק... לכולנו "בורחות" מילים, אבל אם "ארון הבגדים" שלנו מבולגן מאוד נתקשה יותר למצוא את הבגד, כלומר את המילה, וקשיי השליפה יופיעו בתדירות גבוהה יותר ומתסכלת יותר.

זה יבוא לידי ביטוי בדיבור לא רציף, לא קולח, שימוש רב במילים כלליות (כמו "הזה", "ההוא", "שמה"), שימוש במילים דומות במבחינת הקשר (כלב במקום חתול, סיר במקום קערה), או דומות מבחינת הצליל (תפוח ותפוז, כוס וקוף), שימוש לעיתים קרובות ב"אני לא יודע" או "אני לא זוכר", ושימוש בתנועות גוף לסימון מילים.

יכולת השליפה (הדיוק במילה ומהירות השיום) היא יכולת התפתחותית והיא מתבססת ומתחזקת עם רכישת השפה, אך כשקשיי השליפה מופיעים בתדירות גבוהה והם משפיעים על יכולת הביטוי יש צורך בהתערבות טיפולית.

לקראת גיל חמש אנחנו קלינאי התקשורת מעריכים את יכולת השיום והשליפה באמצעים שונים, ומנסים לעשות "סדר בארון הבגדים" ולהקל על הקשיים בשליפה.

הטיפול כולל עבודה בשני מישורים עיקריים:

** מצד אחד לארגן את הבגדים בארון כדי שנוכל למצוא מה שצריך בצורה יעילה ומהירה יותר- לחזק את המשמעות של המילה מבחינת ההקשרים הסמנטים, הקטגוריאלים, הפונולוגים והמנטאלים.

** מצד שני לתת אסטרטגיות פיצוי כשלא מוציאים בגד בארון - כלומר כשבורחת לי מילה להשתמש במילים חלופיות, לתאר/להגדיר, להשתמש ברמז פונולוגי (כמו "זה מתחיל בצליל מסוים").

אז אם משהו מזה מוכר לכם כדאי להתייעץ, כי יש מה לעשות.