"איזה צבע זה?"- רכישת הצבעים

בשנות חייו הראשונות הילד נדרש לרכוש עשרות אלפי מילים, בין השאר הוא רוכש את קבוצת הצבעים. רוב הילדים רוכשים את ההבנה של מיון לצבעים כבר בגיל צעיר סביב שנתיים וחצי, ומשיימים את שמות הצבעים עד גיל 4. כבר בגיל צעיר מאוד אנחנו מוצאים את עצמנו מפציצים את הילד בשאלות "איזה צבע זה?" "ופה איזה צבע זה?"... וגאים בתשובה אקראית שבמקרה תואמת את הצבע... ובאופן כללי הילד ואנחנו נכנסים ללחץ סביב רכישת הצבעים שהופך לנושא מרכזי בבית. אז קודם כל כדאי להוריד לחץ ולהפחית בשאלות בוחנות.

אז אחרי שנרגענו, איך אפשר לעזור ברכישת צבעים? כבר מגיל צעיר מומלץ להשתמש בשמות הצבעים לאורך היום בהקשרים שונים ("היום נלבש את המכנסיים האדומים", "אני מצחצחת לך שיניים במשחה הירוקה" , "אני אתן לך מדבקה צהובה"...) רוב הילדים יסתפקו בחשיפה טבעית כזו ויפנימו את המושגים. אצל ילדים שעדיין צריכים לבסס את המושגים ומתבלבלים ביניהם כדאי ללמד כל צבע בנפרד ולעבור ללימוד צבע אחר רק כשצבע אחד כבר מבוסס. נחליט על צבע שנרצה לבסס, נתחיל כמובן מצבעי היסוד ומכריזים על "השבוע האדום" למשל, ובו במהלך השבוע נחשוף את הילד לצבע שבחרנו בלבד בכל הקשרי החיים ("תראה הנה כובע אדום"..."הנה משאית אדומה.." "הנה גם העגבנייה בצבע אדום"), שוב בלי שאלות רק חשיפה מוגזמת לצבע. אפשר גם לאסוף בארגז/שקית חפצים מהבית בצבע אדום, ואפשר לצייר דברים שהם בצבע אדום ולקנות בסופר דברים אדומים. וכשהילד כבר מביא ומשיים מעצמו אפשר לעבור לצבע אחר, לרוב הצבעים הבאים ירכשו בקלות יותר. "הכניסו צבע לחיים"

שירן ספרוני, קלינאית תקשורת